ישראל חלם שנים על עבודה מהבית. בעודו יושב על הכורסא בקליניקה הוא סיפר על איך שהוא סובל בעבודה. על הנסיעות הארוכות, הפקקים, הזמן שנשרף על לנסוע ולחזור. הוא לא אהב את החברים שלו לעבודה והרגיש לא שייך. לאחר שנים של חיפושים ולבטים לבסוף התקבל לעבודה מהבית כמו שרצה. ככל, שהזמן התקדם לקראת השינוי הגדול כך עלה גם מפלס החרדה.
אתה יכול להרגיש חרדה כי משהו בך מתריע מפני טעות גדולה. אצל ישראל המעבר לעבודה החדשה, לטריטוריה לא מוכרת, לחוסר הוודאות גרם לו לסערה רגשית. עלה בו פחד מהעתיד לבוא, ובעיקר עלה בו הקול שזו טעות. אבל, הפחד הוא לא תמיד סימן נכון ומעבר לסכנה ברורה ומיידית יכול להיות בו מספר רב של פרשנויות לסיטואציה שאתה נמצא בה שמעלה בך פחד.
יכול להיות שישראל עושה טעות ועוזב עבודה בטוחה בשביל חלומות שווא. אבל, גם ישנה אפשרות שמתחת לפחד ישנם אכזבות וזכרונות לא נעימים בעבר שמבקשים ממנו להשאר במקום הבטוח. הפחד הוא סוג של צינור למידע חינוי לגבי האמונות והצרכים שמנהלים אותך ביחס שלך למציאות.