אברהם – טיפול רגשי בגובה העיניים

מרצון למעשה בעיית הנאמנות

רצון למעשה בעיית הנאמנות

מרצון למעשה בעיית הנאמנות

כדי להגיע למשהו אתה חייב רצון. אתה צריך לרצות להגיע לשם. ככל שהרצון יותר גבוה ,זאת אומרת, המטרה שאתה רוצה להגיע אליה חשובה ומאתגרת עבורך, כך ההתנגדות של ה "אני" הנמוך שלך תהיה יותר חזקה.

זה שאתה יודע מה אתה רוצה לעשות ויש לך את הרצון לכך לא מבטיח עשייה רצופה לאורך זמן. מוטיבציה בתחילת התהליך מאוד חזקה. ככל שהזמן מתקדם כך היא נחלשת באופן טבעי. מתפוגגת ככל שתתקדם לכיוון המטרה.

הרצון מבקש הגשמה. הרצון זה פוטנציאל. לשם כך, כדאי שיהיו שני מרכיבים: אמת ואמונה. ידיעה ברורה של האמת היא זו שמניעה את התהליך. נאמנות לאותו פוטנציאל והבאתו לידי הגשמה.

רצון למעשה בעיית הנאמנות

מרצון למעשה בעיית הנאמנות

לחלק הזה בתודעה ה "אני הנמוך" אין לו משהו אישי נגדך. זה חלק שהתפתח בתודעה האנושית בתקופה קדומה יותר.מהאדם חי בתנאים קשים המזון היה קשה להשגה ולו היה ביטחון אישי. לשם כך, התפתח רצון חזק ובסיסי לשרוד ולהתרבות. כל זאת, במקסימום אנרגיה ובמינימום מאמץ. היום, כאשר אנחנו חיים בתנאים הרבה יותר אופטימליים התפתח ה"אני הגבוה" ואיתו בהירות מחשבתית, מודעות ותכנון לטווח ארוך. 
אתה רוצה להגיע גבוה. יש לך מטרה איכותית וחשובה עבורך. אתה חושב על זה הרבה וגם משקיע בתכנון. אבל, כאשר אתה מתחיל בעשייה ה"אני" הנמוך שמקושר לרצון של הגוף שולח לך דמיונות ומחשבות מגבילות. מסיט אותך מהרצון הגבוה ולעשות ההיפך ממה שרצית.

אמת ואמונה - זכר ונקבה

הרצון מבקש הגשמה. לשם כך, כדאי שיהיו שני מרכיבים: אמת ואמונה. ידיעה ברורה של האמת היא זו שמניעה את התהליך. ישנה, אמת ברורה לצביקה, הוא נמצא בגיל שבו המשקל הכבד פוגע בגוף ויוצר מחלות, וגם, כדי להרגיש טוב עם עצמך ובעל ערך, כדאי להוריד במשקל.
לאותה אמת ברורה נצרף נאמנות. היא זו שתביא את האמת לידי ביטוי והגשמה. זו שותפות קלאסית של זכר ונקבה. כאשר, אתה רוצה להגדיר משהו מטרה מסויימת בצורה אובייקטיבית זו תנועה זכרית בתודעה. העבודה של הנאמנות לאותה מטרה זו תנועה נקבית בתודעה. הרצון הוא זכר. הוא רק שם את הזרע כדי להניע את התהליך הבאתו לידי מעשה זה כבר תפקיד של הנקבה. היא ממשיכה את התהליך ושומרת לו אמונים. זה מסע ארוך וקשה.
העבודה של הרצון, התנועה הזכרית היא ברורה. צביקה רוצה להיות רזה ויש לו כל הסיבות הטובות והנכונות. אבל, רצון זה לא עשייה. התנועה הזכרית של הרצון זה פוטנציאל. העבודה הנקבית היא נאמנות לאותו פוטנציאל והבאתו לידי הגשמה. שני החלקים האלה בתודעה כדאי שיהיו מפותחים ומאוזנים. הרצון חייב להיות חזק ומושלם. אבל, ללא התמדה, נאמנות ומחוייבות לאורך זמן לא יישאר ממנו כלום.

מוח בלי לב - לב בלי מוח

כל חייו התמודד צביקה עם בעיית המשקל העודף. מה שהתחיל כבעיה של דימוי גוף עם השנים הפך לאתגר בריאותי. הרצון אף לא היה חזק מספיק כי לא היה את האיזון המתאים בין הרצון לנאמנות.
כל זמן שצביקה היה עסוק ברצון. תשומת הלב הייתה מופנית לשכל. הוא קרא מאמרים על תזונה ולמד איך ליצור תפריטים. הונגש לו מידע על הורמונים בגוף, על הפעולות שלהם ואיך אפשר לאזן אותם. גם את מבנה הנפש הוא למד. על השפעות של לחץ וחרדות על ההשמנה. הוא למד בצורה שכלית את תופעת ההשמנה ואם היה רוצה גם היה יכול לייעץ לאחרים.
כל זה היה ברמת השכל. ברמת השכל בלבד ללא שיתוף של הלב. יוצר אדם שלא חי את האמונות שלו. הפה והלב לא שווים. ברמת המעשה הוא לא רואה כל צורך בקיום הדיבורים שלו. צביקה המשיך לאכול דברים שלא מתאימים לו בידיעה שזה מזיק לו.
נאמנות למטרה ללא בהירות מחשבתית יוצרת פנאטיות. הוא מוכן לעשות כל מה שצריך, עבור המטרה שלו. אדם כזה, לא זקוק לבדיקה או הוכחה של המעשים שלו. הוא נאמן לעשייה שלו ולא משנה עד כמה היא מבולבלת.

שתי שותפים לרצון

אלו שני השותפים לרצון. השכל (ההיגיון) והלב. תשומת הלב לאחד השותפים לא מבטיח את הקיום של השני. הם צריכים לעבוד ביחד. הם תופסים מקום שונה בתודעה של האדם. את שניהם צריך לפתח ואז לגרום להם לעבוד ביחד כדי ליצור אדם מאוזן.
תחשבו שאתם הולכים בחושך ולא רואים את הדרך. לפתע מופיע ברק ומאיר את הדרך. זה הרצון שמאיר את הדרך האפלה. אבל, זה רק הבזק של רגע. מכאן צריך להתקדם לפי הזיכרון של אותה הארה. לפעמים, יש יותר מהבזק אחד שמראה את הדרך. ההתקדמות בכל מקרה נעשית על פי הזיכרון.
העבודה עם צביקה בקליניקה הייתה לאזן בין שתי הכוחות האלו בנפש: הרצון והנאמנות לרצון שמתבט בשכל ולב. לצביקה צריך להיות מספיק אור כדי ללכת בדרך החשוכה לכיוון הגשת הרצון שלו ונאמנות נחושה לרצון כדי ללכת בדרך גם כאשר חשוך.

מרצון למעשה

לשם כך, בעבודה משותפת פעלנו בכמה כיוונים. האחד זה היה לחזק את הרצון תוך כדי שימוש בכלי של דמיון מודרך לקחת את האדם למקום שבו הוא הגשים את הרצון. לחבר אותו לתחושה הטובה כאשר הרצון מוגשם. זה תהליך שמקבע את התחושות הטובות של הגשמת הרצון בתודעה של האדם כאילו הוא כבר הגשים אותם. זו כבר לא דרך חשוכה.
כדי לפתח את הנאמנות לרצון. להאיר את הדרך. תוך שימוש בכלי של דמיון מודרך האדם מתחבר לכאב של אי הגשמת הרצון ונתחבר לתחושות ולרגשות הנלוות לכך. אף אחד לא רוצה להישאר בתחושת כאב ולכן, בזכות התהליך הזה מתפתחת נחישות להגשמת הרצון. 
זה לא היה מספיק. התודעה הנמוכה של צביקה התנגדה לשינוי. מחשבות מגבילות יצרו מנגנון הגנה שהתנגד בחוזקה לשינוי ולכו בכלים של NLP ודמיון נובע היה צורך להגיע לשורשן של אותן אמונות ומחשבות מגבילות ולשחרר אותן.
צביקה נמצא היום במקום אחר. אמנם, הוא עדיין לא הגיע למשקל היעד שלו, אבל, לעומת זאת הוא השיג ערך עצמי גבוה וביטחון עצמי חזק. משוחרר מכבלי האכילה הרגשית ורגשות האשם.
Image by NoName_13 from Pixabay

2 מחשבות על “מרצון למעשה בעיית הנאמנות”

  1. תודה רבה אברהם על מאמר מדוייק ומלא בהשראה.
    שלום רב אברהם,
    במסע החיים שלי לפיתוח עצמי "נתקלתי במקרה" (ודבר אינו מקרי) במאמר שלך על בחירה אישית ודמיון, והגעתי גם למאמר הנוכחי מרצון למעשה בעית הנאמנות, שעבורי היה מרתק, והתחברתי אליו באופן מיוחד כאדם / אישה שרצתה מאוד לרדת במשקלה (משקלי לפני 22 שנה עמד על 110 ק"ג), עברה את התהליך תוך נאמנות גדולה לדרך, בעיקר דרך ועבודה רוחנית, ירדתי בשלב ראשון 55 ק"ג במשך כשנה וחצי, לאחר 17 שנים במשקל קבוע בחרתי להשיל 5 ק"ג נוספים. הנאמנות שלי לדרך והאמונה שלי בצדקתה הם המאפשרים צעידה איתנה בה הנאמנות לדרך מאפשרת את עשיית הרצון.
    היה מעצים עבורי לקרוא פה את תובנות חיי.
    בברכה,
    הילה

    1. הילה שלום
      סליחה על התגובה המאוחרת. תודה רבה על השיתוף. גם אני נמצא ב"מסע" מול המשקל שלי. תיקון גדול. אני שמח שהכתיבה והידע שאני חולק מהווים השראה ועידוד לדרך שבה את צועדת. את מוזמנת לכתוב לי גם באופן אישי בכל שיתוף או שאלה. בברכה, אברהם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Scroll to Top