יש בי חלקים שמנהלים אותי. לא מרוע, לא מחולשה – אלא מתוך ניסיון עמוק להגן. דפוסים של שליטה, ביקורת, חיפוש אישור, התרחקות, שתיקה במקום ביטוי, נוקשות במקום גמישות… כל אחד מהם התפתח בזמן שבו הרגשתי לבד או פגיע. והם עזרו לי אז. הם היו כמו שריון – שמר עליי מהכאב, מההשפלה, מהבושה, מהפחד.
אבל היום – כשהכוח הפנימי שלי מתעורר – אני מרגיש שהם כבר לא משרתים אותי. להפך, הם הפכו לכלוב. הם חוסמים קשרים, מצמצמים אפשרויות, והכי גרוע – מנתקים אותי מהחלק הבריא שבי. מהאני הפנימי האמיתי, שמבקש רק דבר אחד: חופש.
רבים מאיתנו גדלו עם התחושה שיש בתוכנו משהו ש"לא בסדר". תחושת אשמה תמידית. כאילו אם רק אתאמץ יותר, אתקן יותר, אסבול יותר – אז אולי אצליח להיות ראוי. אבל האמת היא אחרת: אלו לא פגמים. אלו תגובות של חלקים בתוכי שניסו לשמור עליי. הם פשוט לא עודכנו שהיום אני כבר לא אותו ילד חסר אונים.
במקום לשפוט את עצמי על קנאה, כעס, או רגישות – אני יכול להתחיל להקשיב. להבין מאיפה הם באים. לראות את הדפוס לא כאויב, אלא כשליח עם מסר ישן שכבר לא רלוונטי.
ההגנה הופכת למחסום ברגע שבו היא פועלת גם כשכבר אין איום. כשאני נפגע ממילה טובה. מתרחק דווקא כשיש חום. משתתק כשיש הזדמנות להתקרב. אומר "לא צריך" כשבעצם הלב צועק "רק חיבוק אחד". ברגע הזה – ההגנה כבר לא מגנה. היא כולאת. היא עוצרת את החיים מלהיכנס.
זה אולי הצעד הכי עדין בתהליך כולו. הוא לא דורש ממני להילחם בעצמי, ולא לנצח את החלקים שבי. הוא מציע דרך אחרת לגמרי: הכרה רכה במה שכבר לא משרת, ובקשה פנימית לשחרור.
לא בקשה מבחוץ – אלא מהנוכחות הגבוהה שבי. מהחלק הבריא שעדיין זוכר מי אני באמת. זה שמחכה לי שם, כל הזמן, מתחת לכל השכבות.
כי דפוסים לא משתנים במלחמה. כל ניסיון "לשפר את עצמי בכוח" רק מעמיק את תחושת התקיעות. כל מאבק פנימי מעורר התנגדות.
ההסרה האמיתית לא מתבצעת דרך כוח – אלא דרך כניעה רכה. דרך חיבור לאמון. כשאני מרשה לעצמי לבקש, אני אומר: "אני לא לבד. אני לא חייב לעשות הכל בעצמי."
לבקש – זה אומר לשחרר את הפיקוח. לעצור לרגע. לא לנסות להבין הכול עם הראש. פשוט לשבת בשקט, אולי להניח יד על הלב, ולומר: "אני מזהה את הדפוס הזה. אני מוכן לשחרר אותו. הכוח הפנימי שבי – עזור לי. תן לי לראות אחרת. לחיות אחרת. לבחור אחרת."
זוהי בקשה של ענווה, לא של חולשה. בקשה של מי שמבין שמותר לקבל עזרה – גם אם היא מגיעה מבפנים.
מרגישים שהרגש תקוע בפנים? שהלחץ לא עוזב, שיש משקעים שלא משתחררים – גם אחרי שדיברתם, ניסיתם, הקשבתם? זה לא אתן. זה לא אתם. זה הגוף – והוא רק מבקש את ההזדמנות לעזור לכן ולכם להחלים. המדריך הזה ילמד אתכם שיטה פשוטה לריפוי רגשי טבעי – בלי צורך בטיפולים, בלי לנתח כל רגש, בלי להיות תלויים באף אחד. תוך כמה ימים בלבד – תוכלו לחוות תחושת הקלה, חיבור פנימי ושחרור רגשי שלא חוויתן וחוויתם הרבה זמן.
הורידו עכשיו את המדריך החינמי וגלו דרך חדשה לריפוי רגשי דרך הגוף
השחרור אינו קסם. הוא לא מוחק זיכרונות. לא מסיר כעסים בלחיצת כפתור. אבל פתאום – משהו משתנה. אני מגיב אחרת. עוצר לפני שאני מתפרץ. שואל את עצמי רגע לפני שאני מתרחק. מרגיש מרווח בין גירוי לתגובה.
זה לא כי משהו "נמחק" בי. זה כי משהו בי נרפא. כי חלק שבי – שהיה צמוד להגה – קיבל סוף סוף אישור לנוח. וזה מרגש. זה משחרר.
הנוכחות הגבוהה בתוכי לא באה למחוק. היא לא מוחקת את הילד הפגוע, לא משתיקה את הכעס. היא באה לומר: אני איתך. אתה לא חייב להיאחז בזה יותר.
וזה ההבדל הגדול: אני לא מנסה להשתנות – אני מרשה לעצמי להשתחרר.
כשהלב נסגר, הדמיון פותח. לפעמים אני מדמיין את הדפוס כילד קטן שמפחד. לפעמים – כלוחם זקן מחזיק חרב גם כשאין אויב. לפעמים – ענן שחור מרחף מעל הראש.
כשהדמיון נכנס, אני לא רק מנתח – אני פוגש. אני מדבר עם הדפוס, שואל אותו למה הוא כאן, מודה לו, ומזמין אותו לנוח.
היא הרגישה שהיא "תמיד שופטת". עצמה, אחרים, החיים. הביקורת נראתה לה כמו פגם אופי. אבל כשצללנו פנימה – גילינו ילדה שנפגעה שוב ושוב. שחושבת שאם תשפוט קודם – תכאב פחות.
כשהיא התחילה לדבר עם החלק הבריא שבה, היא ביקשה להשתחרר. לא להפוך למושלמת – אלא ללמוד לאהוב. לא להחניף – אלא להביט באחרים בעיניים רכות. היום היא המפלט הרגוע של הילדים שלה. ויש בה חיוך שלא היה שם קודם.
הוא כעס על הפחד שלו. על הביישנות, על הסגירות. הרגיש שזה הורס לו את החיים. רק כשהסכים לראות את הפחד כלחישה ולא כאיום – הוא הצליח לבקש: "תן לי לראות את עצמי בעיניים טובות."
והפחד לא נעלם – אבל הוא קיבל יד. וג׳ קיבל את עצמו. וזה שינה את הקשר שלו עם עצמו – וגם עם אשתו. היא אמרה: "סוף סוף אתה איתי, לא רק לידי."
נ׳ מרגישה עצב קבוע. כבד. שנים ניסתה לדחוק אותו. להסביר אותו. לטפל בו. אבל העצב רק העמיק. עד שיום אחד, היא אמרה: "אני לא נלחמת יותר. אני מבקשת שלום עם העצבות שבי."
זה היה הרגע שבו העצב נפתח. התמסר. ובמקומו הופיעה יצירתיות. פיוט. נ׳ לא הפכה שמחה מזויפת – היא הפכה לעצמה.
האם אתם מחפשים דרך להתמודד עם רגשות מכבידים ולהשיג שלווה פנימית? הכירו את המדריך "שחרור רגשי דרך דמיון נובע" מאת אברהם, מאמן ומטפל ברוח היהדות. המדריך מציע כלים פשוטים ועוצמתיים לשחרור רגשות שליליים, הבנת הקשר בין הגוף והרגשות, ושימוש בדמיון ככלי מרפא. בנוסף, תקבלו דפי עבודה לתרגול יומיומי ובונוס של טיפול פרטני בזום. זו ההזדמנות שלכם להתחיל מסע לשלווה פנימית וצמיחה אישית.
האם אתם מחפשים דרך להתמודד עם רגשות מכבידים ולהשיג שלווה פנימית? הכירו את המדריך "שחרור רגשי דרך דמיון נובע" מאת אברהם, מאמן ומטפל ברוח היהדות. המדריך מציע כלים פשוטים ועוצמתיים לשחרור רגשות שליליים, הבנת הקשר בין הגוף והרגשות, ושימוש בדמיון ככלי מרפא. בנוסף, תקבלו דפי עבודה לתרגול יומיומי ובונוס של טיפול פרטני בזום. זו ההזדמנות שלכם להתחיל מסע לשלווה פנימית וצמיחה אישית.
במקום להילחם בעצמי – אני מבקש עזרה מהכוח הפנימי שלי. במקום להוכיח שאני שולט – אני מוכן לשחרר. זה לא ביטוי של חולשה. זה בדיוק להפך.
בקשה כזו דורשת אומץ. דורשת כנות. ודורשת נכונות לפגוש את עצמי בעיניים חדשות.
וזה מה שמחזיר אותי לחיים. לחיבור. לאמת.
📩 מרגיש שהגיע הזמן לשחרר דפוס ישן? אני מזמין אותך לשיחת התבהרות אישית – בה נזהה יחד את הדפוס שמפעיל אותך, ונמצא דרך פשוטה להתחיל לשחרר אותו בלי מאבק.
זאת בדיוק השאלה שהרבה אנשים שואלים – גם אני שאלתי אותה פעם. אבל שינוי אמיתי לא קורה בכוח. הוא קורה מתוך הסכמה. ולפעמים, מה שאנחנו באמת צריכים זה פשוט להפסיק להילחם לבד, ולבקש תמיכה – לא מבחוץ, אלא מבפנים.
ממש לא. זה אומר שרואים. שרואים את הדפוס הזה, מבינים שהוא לא מגדיר את מי שאני. בקשה לשחרור באה מהחלק הבריא שלי – רוצה לזוז, להתפתח, ולהפסיק להרגיש כלוא.
זה לא טקס. זה רגע פשוט, שבו עוצרים. אולי לוקחים נשימה.
אומרים בשקט: "אני רואה את הדפוס הזה. אני מבקש שחרור. עזור לי לבחור אחרת." לפעמים הדיבור הזה פנימי. לפעמים הוא יוצא בקול.מה שחשוב – הכוונה.
הנוכחות הגבוהה שבך לא עונה כמו אדם אחר. היא עונה בתחושה, בידיעה שקטה, בתנועה קטנה בלב. לפעמים לוקח זמן לשמוע אותה – אבל היא שם. תמיד.וכשהיא תדבר – תדע בדיוק שזה הגיע ממקום עמוק.
כי שינוי זה לא כיבוי של כפתור. זה תהליך. בכל פעם שהדפוס מופיע – זו הזדמנות להעמיק את השחרור, לא הוכחה שזה לא עבד. השאלה היא לא אם זה חוזר – אלא איך אני בוחר להגיב כשזה קורה.
במהלך השנה הקרובה אפרסם סדרת מאמרים שתסקור לעומק את כל 12 הצעדים בתהליך ההתפתחות – מהאדם המכור ועד לאדם השלם. כל צעד יכלול דרכים מעשיות, כלים רלוונטיים ותובנות חשובות שיעניקו לך תמיכה והכוונה במסע האישי להחלמה ולצמיחה אישית.
כדי להפיק את המרב מהתהליך, זו הזמנה לעקוב אחרי הפרסומים ולהעמיק בתכנים בכל שלב.
רוצה להתחיל את התהליך האישי שלך ולקבל תמיכה מקצועית ומותאמת? אני מזמין אותך לפגישת היכרות שבה נבחן יחד את הצרכים האישיים שלך, נגדיר מטרות ברורות וניצור תכנית פעולה שתוביל אותך לעבר חיים מאוזנים ושלמים יותר.
לחץ כאן לקביעת פגישת היכרות – זהו הצעד הראשון במסע לשינוי חיובי.
