מכירים בירושה
בודקים איזה דפוס רגשי קיבלת: שתיקה, קשיחות, ריחוק, ביקורת או חוסר מילים.
הרבה גברים גדלו עם אבא שלא דיבר על רגשות. אולי הוא אהב, דאג ועבד קשה, אבל לא תמיד ידע לומר. השתיקה הזו עוברת הלאה אם לא עוצרים אותה. הדף הזה עוסק בדרך להפוך ירושה של שתיקה לירושה של מילים, קשר ונוכחות.
גדלת בבית שבו כמעט לא דיברו על רגשות.
אתה מרגיש שאתה חוזר על שתיקות של אבא שלך מול הילדים או בת הזוג.
אתה רוצה להיות אבא נוכח יותר אבל לא תמיד יודע איך.
אתה מבקש לשבור דפוס בלי לזלזל בדרך שבה גדלת.
בודקים איזה דפוס רגשי קיבלת: שתיקה, קשיחות, ריחוק, ביקורת או חוסר מילים.
אפשר לכבד את ההורים ועדיין לבחור שלא להמשיך כל דפוס שקיבלנו.
לומדים משפטים פשוטים של נוכחות, התנצלות, הקשבה ושיתוף שמתאימים לאבהות יומיומית.
המטרה היא שילדים יקבלו לא רק אחריות ותפקוד, אלא גם מילים, קרבה וביטחון רגשי.
כן. דפוסים עוברים דרך חיקוי, אבל הם משתנים דרך מודעות, תרגול וחוויות קשר חדשות.
מתחילים פשוט: לשאול, להקשיב, להודות כשקשה, ולהראות שגם לאבא יש עולם פנימי.
לא תמיד. לפעמים העבודה היא פנימית: להבין מה קיבלת, מה חסר, ומה אתה בוחר להעביר הלאה.
אפשר להתחיל בפגישת היכרות ולבדוק איך עובדים עם שתיקה, אבהות וקשר בצורה שמתאימה לך.
לעמוד פגישת ההיכרות←