זה ממש מוזר איך בתהליך השינוי אנחנו מפחדים להשתנות

אך, מה נעשה אנחנו לא חד ממדיים אין בנו זהות אחת. אנחנו רב ממדיים יש בנו הרבה זהויות. הזהות הזאת שאנחנו מצמידים אל עצמנו יוצרות קליפה. מן שכבת מגן חיצונית על איך שאנחנו תופסים את עצמנו שמתחתיה אנחנו חשים מוגנים.

כאשר, הזהות הזאת נסדקת. אנחנו מפחדים לאבד אותה. זה מפחיד לא להיאחז במשהו מוכר. לא להיות שמן, כעסן, בודד יש כאן איזור נוחות שלמרות שאנחנו יודעים שהוא לא טוב לנו זה מפחיד מאוד לשחרר אותו.

אני חושב שזה חל על הרבה דברים בחיים אני גם חושב שהזהות הזו מתבטאת גם במערכות היחסים שלנו. אנחנו גדלים עם בני משפחה שאומרים לנו שהם אוהבים אותנו ושהם תמיד יהיו בסביבה ושהם רוצים את הטוב ביותר עבורנו ושהם לעולם לא יעזבו אותנו או יפגעו בנו. ואז כשאנחנו מתחילים לצאת או להתחתן, אנחנו מתחילים לראות שכל ההבטחות האלה הובטחו לנו כילדים, על ידי אנשים שרצו להגן עלינו מכל מה שקורה בחיים.