"כי האדם עץ השדה" (דברים כ' יט') כל מה שקורה בעץ קורה באדם. טו בשבט בא לרמוז על עבודת האדם - עץ השדה.
בראש השנה האדם מתחיל את העבודה ובטו בשבט הוא מתחיל לגלות את הפירות. וכמו בשדה ובעירות גדלים מינים רבים של עצים וצמחים כך גם כל אחד מאיתנו מיוחד בפני עצמו בתכונותיו וביכולותיו מצמיח פירות משלו בזמנים ובטעמים המיוחדים לו. בגמרא כתוב: "ברוך שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם" יש קשר בין האדם לאילן מי שמברך על האילן מזכיר את האדם ששום דבר למעשה, לא חסר בעולם שלו.
כי האדם עץ השדה - כל מה שקורה בעץ קורה באדם
יש מספר פעולות שאנחנו צריכים לעשות כדי כדי להצמיח אילן. וכך גם בפנימיות של האדם אנחנו צריכים לעשות פעולות כדי להצמיח את האילן שלנו ולהצמיח פירות. כדי להצמיח אילן מומלץ לשים זבל מחוץ לשתיל. בפנימיות האדם צריך לגלות את הפסולת שבתוכו. זאת אומרת, שיש בנו תכונות ורצונות שמכוונים כלפי תועלת עצמנו. אנחנו רוצים לקבל כח, אהבה, כבוד ושליטה ומקבלים מזה תענוג עצמי. לאחר גילוי הפסולת אנחנו מעדרים את הערוגה מסביב לשתיל. בפנימיות אנחנו חופרים ומגלים לשם איזו מטרה ותכלית הגענו לעולם. רובנו חיים את חיינו כמו סוסים שועטים. לא עוצרים רגע להתבונן מה המטרה? לשם מה באנו לעולם? פעולה נוספת היא ניכוש ענפים ועשבים שוטים. בעבודה הפנימית האדם נדרש "הצנע לכת עם אלוהיך" זאת אומרת, שגם בעליות וגם בירידות אנחנו מצניעים את הפנימיות שלנו. לא מגלים את העליות שלנו שלא נקבל כבוד ונחזק את אהבת העצמי שלנו לכבוד. ולא נגלה את הירידות שלנו שלא נחזק את היצר הרע שבתוכנו.
האדם נולד רחוק והפוך
העץ אינו גדל ביום אחד הוא מתחיל משתיל קטן ואז הולך ומתפתח. כך, גם האדם נולד רחוק והפוך מהמצב המתוקן שלנו. אנחנו נולדים עם רצון עז לשרוד ולגדול ולשם כך יש בנו רצון לקבל אהבה וביטחון רק בשביל עצמנו. אין לנו שום יכולת מובנת לראות את הזולת בשלבים המוקדמים של החיים. במצב האידיאלי אנחנו מתפתחים מהרצון שלנו לעשות רק בשביל עצמנו לרצון לעשות למען אחרים וכל ההנאה והעונג שאנחנו חווים מגיע מלתת ולבקש תועלת עבור הזולת. זה כולל את הקשר בין אדם לחברו, בין איש לאשתו ובין האדם לבורא. זה תהליך מורכב ולא פשוט והאדם צריך לעבור דרך מאתגרת ממצב של תועלת רק לעצמי לתועלת עבור אחרים.
מהי שמחה אמיתית?
כל מה שקורה בעץ קורה באדם. הזבל והפסולת שבאדם הם אלה שמפריעים לחיות חיים אמיתיים ובריאים. בהתחלה האדם נהנה מכל מה שהוא משתוקק אליו. הוא משתדל לקבל עוד ועוד תענוג ממה שהוא תופס כעונג. זה יכול להיות אכילה לא במידה, חומרים משני תודעה, רדיפה אחרי כבוד, כסף, אהבה ושליטה. כל אחד ואחת והזבל הפרטי שלו. לוקח זמן לאדם להבין בפנימיות שלו ולא בשכל, שהפעולות שהוא עושה לא מועילות לו וכל מה שהוא זה אך ורק לתועלת עצמו. כאשר, הוא מרגיש בפנים שכל מה שהוא עושה, כאשר הוא מרוכז בעצמו מוביל אותו לתחושת ריקנות וחוסר משמעות. זה הזמן שבו הוא מבין שהשמחה האמיתית נמצאת כאשר הוא לא מתרכז בעצמו. רק אז הוא מגלה את הפסולת הפנימית שבו ואת הטבע של האגו של אהבת העצמי שהוא חזק מאוד ולא ניתן להכנעה בקלות.
עבודת האמונה ועבודת ההשפעה
כאן מתחילת עבודת האמונה ועבודת ההשפעה. בשתי העבודות האדם מפתח את ההכרה בחשיבותו של הזולת. בעבודת ההשפעה האדם מוותר על הדברים שהחושים שלו נהנים ממנו ונותן אותם לאחרים ובעבודת האמונה האדם מוותר על ההיגיון שלו, על תפיסות העולם ועל האמונות שפיתח. עבודת האמונה נמצאת בכל המישורים: בין אדם לחברו ובין אדם לאשתו הוא צריך להאמין בחשיבות שלהם ובתכונות הטובות שלהם, גם, אם הם מנוגדים לדעתו. בקשר בין האדם לבורא על האדם להאמין בקיום הבורא ובהשגחה שלו וברצון של הבורא לעשות טוב לנבראיו. גם אם זה מנוגד לכל תפיסת מציאות של האדם.
מה הפעולות הנדרשות כדי להצמיח אילן?
לוקח המון זמן לטפח אילן. לזבל, לעדור, לגזום ענפים שוטים, לכסות בעפר את השורשים, לסלק מזיקים, עד שהוא גדל ומצמיח פירות. כך גם אצל האדם לוקח זמן עד שעובר ממצב של חושך תודעתי ועשייה רק למען תועלת עצמו, מתפיסת אגו מוחלטת עד למצב של השפעה ונתינה, שכל התועלת שהוא מבקש היא לטובת האחר. כמו שמזבלים את העץ בעבודה הפנימית על האדם לגלות את הפסולת שבתוכו. כמו, שגוזמים ענפים מיותרים בעבודה הפנימית האדם מסיר את כל מה שמיותר מתעסק רק בענייני עצמו ולא שופט אחרים. כמו שמכסים שורשים כך גם על האדם להצניע את העבודה הפנימית שלו.
לגלות את הפירות
הנקודה המרכזית שהאדם צריך לשאוף אליה זה לגלות את הפירות, שהם האמונה העומדת בניגוד לשכל. האדם צריך לצייר בדמיון תמונה אידיאלית שבו כל מי שהוא פוגש הוא דמות מוערכת, מיוחדת ואהובה. איך בציור האידיאלי הזה אתה תתנהג? איך תתלבש? מה יהיה הדיבור שלך? כמו שלכל אחד מאיתנו יש תכונות המיוחדות רק לו באותו אופן הוא מצמיח את הפירות המיוחדים רק לו. לכל אחד מאיתנו יש דרך אחרת שבה דמותו האידיאלית הוא מתנהגת, מכבדת, אוהבת ומעריכה כל אדם באשר הוא.
הפירות האמיתיים נמצאים בין עבודת האמונה וההשפעה
אנחנו נגלה התנגדות רבה מצד הגוף והאגו שלנו לעבודה הזאת. גם המעגלים החברתיים הסובבים אותנו יביעו התנגדות וחוסר הבנה. רק שותפים לדרך יבינו אותנו. יש אנשים שחושבים שהפירות הם כסף, קריירה וכבוד. כבודם במקומם מונח והם חלק משמעותי בהגשמה העצמית של חלקנו. אבל, הפירות האמיתיים נמצאים בשילוב הנכון בין עבודת האמונה וההשפעה בעשייה למען תועלת הזולת.
המאמר נכתב בהשראת מאמר מתוך "במעגלות השנה" על פי שיחות שנאמרו בהתוועדויות של תלמידי אדמו"ר ה"ברכת שלום" אשלג לאחר הסתלקותו