אברהם – טיפול רגשי בגובה העיניים

למה אני בוחר להישאר בחיים של מודעות?

למה אני בוחר להישאר בחיים של מודעות

למה אני בוחר להישאר בחיים של מודעות?

למה אני בוחר להישאר בחיים של מודעות? אנחנו בני אדם שלמים. עגולים, כפי שקוראים לזה בעולם הכתיבה. יש בנו מס' דמויות חלקי נפש שמנהלים אותנו ומבטאים צד מסוים באישיות שלנו ובדרך שאנחנו מגיבים ומתקשרים עם כל מה שקורה עכשיו.

למה אני בוחר להישאר בחיים של מודעות
ניתן להסתכל על הנפש האנושית מכל הזוויות. אבל, כרגע אני רוצה להתבונן בשתי פנים משמעותיים המייצגים את הנפש האנושית.אחד הוא הפנים של האגו ואחד הוא פני הנשמה שלך שהיא חלק ממך שיודע מי אתה באמת מעבר לחיים האלה ומה נועדת לעשות עלי אדמות ובזמן על מנת להביא את הביטוי הגדול ביותר שלך. על האלוהות של אלוהים ועל הפוטנציאל הגבוה ביותר שלך לצמיחה בכל תחומי הווייתו, כך שתוכל לגדול מבחינה רוחנית ולהיות שלם יותר בכל מימד של עצמך ממה שהיית אי פעם בעבר בכל חייך עד כה.

הצד שבונה את האישיות שלנו והצד שחי על העבר

הצד הראשון זה הצד ה"בונה" זה שבונה את האישיות שלנו, שמעצב את הדרך שבה אנחנו הולכים. זו דמות מחוברת לערכים גבוהים שלנו ולמטרות שאליהן אנחנו מכוונים במודע ולא במודע מתוך הצורך להתחבר אל אותם ערכים שמפעילים אותנו. הבונה מסתכל על העתיד ומחבר את מי שאתה עכשיו אל העתיד. הוא אופטימי, יזם, מתלהב, מתרגש, אמיץ ואוהב. כל התכונות הטובות שאנחנו מחפשים לעצמנו כדי לחיות חיים טובים ומועילים. זו הדמות שאוכלת נכון, עושה פעילות גופנית, סבלנית וסובלנית, חכמה ופקחית. זו דמות שאהובה על החברים והמשפחה. דמות שגורמת לך לבלוט לטובה.
הצד השני זה הצד ה"הורס" זה צד שחי על העבר. הוא משווה את עצמו לאחרים ומבדיל את עצמו לטוב ולרע. הוא תמיד מוצא מה לא טוב ואיך שום דבר לא ייצא מזה. הוא פסימי. זה שבוחר לאכול גרוע ולא להתאמן. בוחר להישאר באזור הנוחות ולא להתקדם. זה הצד שתלוי באחרים, מרוכז בעצמו ורק רוצה לקבל לעצמו ולא לתת לאחרים. הוא מחובר לערכים נמוכים, מתמכר למחשבות אובססיביות ולרגשות קשים. זה צד שתמיד אומר לא לכל דבר.האישיות שלנו לא יכולה להיות מאוזנת ללא הצד ה"הורס" הוא זה שמאזן את הצד הבונה נותן לו את משקל הנגד כדי שיוכל לעשות את התפקיד שלו נכון.
המטרה שלנו היא לאזן בין שני הדמויות. נתינת משקל יתר לאחד הצדדים מוציא אותנו מאיזון ועלול לגרום לתוצאות לא רצויות מהתמכרויות עד לקיחת סיכונים מיותרים. ההתפתחות האישית מבקשת לקחת אותנו לחיים מאוזנים שבהם יש הרמוניה בין חלקי הנפש הנמוכים והגבוהים והצרכים הנמוכים והגבוהים. לקיים חיי משפחה עם קריירה, אכילה בריאה ופעילות גופנית וחיי רוח ביחד עם העולם החומרי.

החיים כמטוטלת לשוט על מים שקטים

ככל שאנחנו מתבגרים אנחנו שמים לב שאנחנו לא שטים על מים שקטים. יש תקופות בחיים שהם שקטות. שהשגרה מתנהלת מעצמה. אנחנו קמים בבוקר ויוצאים לעיסוקים שלנו וחוזרים בערב וכל אחד בשגרת היום שלו לפי שהוא בוחר איך לנהל את החיים שלו. מערכות היחסים שלו יציבות, חיי העבודה רגילים. גם המצב הפוליטי והכלכלי לא משפיע יותר מדי.
אבל, ישנם תקופות אחרות בהן הים הפך לסוער. משהו חס וחלילה קורה במשפחה. כל שינוי כזה יוצר מצב שונה שמשנה את יחסי הכוחות במעגלים הקרובים אליך. ישנם מצבים שאתה חווה משבר ביחסים שלך עם עצמך, עם הבריאות שלך. הבחירות המקצועיות שלך כבר לא מספקות. זה מקום של למטה. מקום שאתה מוצא את עצמך מיואש, חסר כוחות וחשק. קשה לך לקום בבוקר. אתה לא עוסק בפעילות גופנית, לא לומד כלום ולא רואה עתיד. אתה נגרר לקונפליקטים מיותרים עם הקרובים אליך גם במשפחה וגם עם החברים לעבודה, נוטה לכעוס, להתמרמר ומתלונן.
וישנם את התקופות שאתה למעלה גולש על הגלים. אתה גל גג העולם. הכל מצליח לך.יש לך מלא רעיונות ומוטיבציה להצליח. אתה נחמד עם כולם, מחייך ועוזר. אתה קם בהחלטה שהגיע הזמן לטפל בהתמכרויות שלך ולעסוק בפעילות גופנית. אתה מצליח גם בעבודה, אולי הרווחת קצת כסף. אתה טופח על עצמך על החזה, מבסוט מעצמך, בהתרגשות, באורות, הגעתי להצלחה. פצחתי את הנוסחה.

למה אני בוחר להישאר בחיים של מודעות

במטוטלת הזו של החיים אני שואף לאיזון. למרות שזה נחמד ונעים להיות בתקופות של הצלחה. אני מודע לזה שירד הגל ואני ארד למטה. למרות שאני נמצא בתקופות של למטה אני מודע לזה שאחרי כל ירידה תבוא עליה. אני גם לא מבקש את השגרה. כי מים עומדים נוטים להתעפש ולהסריח. אני מבקש תנועה קלה של הגלים. אתה יודע שכדי להיות בעליה צריך ירידה ולכן אנחנו לא מתרגשים מהעליה ולא מתרגשים מהירידה.

התבוננות ומודעות

לראות את המטוטלת של החיים פירושו גם לדעת להתבונן במה שקורה ליצור מרחק בין ה'אני" שלנו לבין מה שקורה. אני זה שחש את הגוף, מרגיש את הרגשות וחושב את המחשבות. זאת אומרת, שיש אני יכול להתרחק מהן תחושות, הרגשות והמחשבות ויכול להתבונן בהם ממרחק.
היכולת להתבונן במחשבות וברגשות שלנו היא חלק מרכזי בתהליך ההבנה של עצמנו. אנחנו יכולים ללמוד יותר על מה אנחנו חושבים, איך אנחנו מרגישים ומה אנחנו רוצים על ידי התבוננות בהם מרחוק.
ישנם שני היבטים של החוויה הרגשית הרלוונטיים לדיון שלנו. אחד הוא התחושה שהגוף מרגיש רגשות, והשני הוא היכולת להתנתק מהן. ההיבט הראשון של הרגש הוא מה שאנו מכנים רגשות, רגשות ומחשבות, ויכולים להתבונן בהם ממרחק. ההיבט השני של הרגש הוא היכולת להתרחק ממנו בעזרת מחשבה.
הגוף מרגיש רגשות ביחס לאופן שבו אנו חווים את התחושות הגופניות שלנו כחוויה רגשית. זה כולל דברים כמו עקצוץ בזרוע או נשירת בטן או דופק לב או הרגשה חמה בכל הגוף. התחושות הגופניות הללו הן חלק מכל החוויה הרגשית אך הן אינן כולה.
מפגש זה הוא מסע אל תוך התת מודע שלך, שבו החלומות שלך מתגשמים אם אתה מאמין בהם ויודעים ליישם את חוקי הביטוי.

למה אני בוחר להישאר בחיים של מודעות?

מתוך מורכבות החיים והנטיה שלהם להיות לא יציבים אנחנו מבקשים את היציבות. כשאני אומר יציב אני לא מתכוון לשגרה, אלא לחוסן נפשי. אני מבקש למתן את תנועות המטוטלת. בעצם אני מכוון לאיך אני מגיב למה שקורה במציאות. זה לא אומר להתעלם מכאב או מאכזבה אלא איך אני מסכים להרגיש את אותו כאב ואכזבה ואז חוזר לאיזון. הצד ההורס ינסה לקחת אותנו כל הזמן אחורה לייאש אותנו כאשר דברים לא מסתדרים. בעזרת מודעות והתבוננות אנחנו שמים לב לתנועה הזו ומקבלים אותה ואז משחררים אותה. אנו מתבוננים במחשבה, בתחושה או בפעולה בשוויון נפש ובניתוק ואז משחררים את ההתקשרות שלנו אליה ומאפשרים לה להמשיך את דרכה וכבר אין לה כוח עלינו. כל סבל נובע מתודעה שלילית או חשיבה שגויה, אז כל עוד יש חשיבה שגויה יהיה סבל לאדם שיש לו חשיבה כזו – מצב של שעבוד, אשליה ואומללות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Scroll to Top